מבט ימינה כולם אטומים סביבי
סובבתי שמאל ופנימה,נועל את העבר שלי
דש לאבא ולאמא, תמיד פה בשבילי
הגעתי בלי שבילים עוד מאז היסודי
אני רוצה אני לוקח,ראש קדימה בלי מילים
עוד אייפון ועוד פלאפון,הראש מלא צלילים
נכנסתי לצללים כי בשביל להיות מרשים
אתה חייב להיות כוכב ולא אם אין אלפי עוקבים
הזעתי למקלחת כי קרעתי לה תתחת
מוצא טיפה של נחת רק בלילה כשאין אפחד
הדעה שלך מוסחת, גם אני נגררתי
אתה לא עובר מוסך אה, מרעיש אתה סיר לחץ
בפחד,בחיים תלא תשיג כלום
וגם ככה, רואים שלא לקחת שום סיכון
תביא לו שפיץ עם קצת מיץ והוא עומד בבטחון
אבל בבית במראה שוב הדאון הדיכאון
עוד יום עבר, שלוש מאות שישים, וחמישה ימים
מרגיש לחוץ, בלי חירות לא ניסיתי להרשים
בטח שוב זרקתי, אנלא מחטיא,לא התהפכתי
התברכתי,בחברים,כמו בפרחים
עוד יום עבר, שלוש מאות שישים, וחמישה ימים
מרגיש לחוץ, בלי חירות לא ניסיתי להרשים
בטח שוב זרקתי, אנלא מחטיא,לא התהפכתי
התברכתי,בחברים,כמו בפרחים
מה שלא תנסה כבר ניסו עלי
מה שלא תקנה כבר זרקו עלי
על כל מה שתחשוב אני הקדמתי
כשלא הכל ברור פשוט זרמתי
חברים מתחלפים עוברים שנים
תקופות שונות אבל אותם החברים
סיבות זולות אז לא סיפקתי הסברים
,גולשי ספות אבל על ספסלים
מסתדרים כביכול ושצריך קשה לפעול
יש לי חברים חולים,זו עיר בריח של ליזול
אוהד הפועל תל אביב,אז שוב קמתי על צד שמאל
העיר הזאת שלי ומה שלמדת היום כבר שכחתי אתמול
בתים נטושים,הפכו לאשכול, גנים ילדים, משחקים על החול
זמן שעובר כבר לא יחזור,אז מה שנשאר זה לחלום בגדול
עומד על הבמה וכולם אחרי
הצלחתי להעביר כמעט את כל מה שעובר עלי
בוז'ון משורר,ולא פולוטיקאי
מגיל קטן אומרים שיש פוטנציאל,אולי יותר מדי
תקוע בארץ עצלנים,שלושים וחמישה במאי
מעשה בחמישה בלונים,סופו של כל רמאי
יש לי נטייה להתלהב,אז גם להתאכזב
עדיין מחפש את המקום שלי,זאב בודד
זה לא חורג, מה שלא הורג רק מחשל
עוד שלמדתם לפדל כבר ידעתי לגלגל
עוד יום עבר, שלוש מאות שישים, וארבעה ימים
מרגיש לחוץ, בלי חירות לא ניסיתי להרשים
בטח שוב זרקתי, אנלא מחטיא,לא התהפכתי
התברכתי,בחברים,כמו בפרחים
עוד יום עבר, שלוש מאות שישים, וארבעה ימים
מרגיש לחוץ, בלי חירות לא ניסיתי להרשים
בטח שוב זרקתי, אנלא מחטיא,לא התהפכתי
התברכתי,בחברים,כמו בפרחים