חברים שלי נוסעים לעשות אייוואסקה
אני בסיאט איביזה מקשיבה לנברסקה
עם סיגריה וחלון פתוח, לא חזרתי לעשן
העיתון שאני קוראת מתריע שוב בפניי
אם תעשי ילדים החורבן הזה עלייך
עם במבה בפה אני עונה חלושות: מאוחר מדי
אני תוצר לוואי מפונק של שפע
הקיום שלי הוא גזל, הקיום שלי הוא פשע
כל מה ששייך לי חסר למישהו אחר
אז תרשמי אותי למסיבה בגיהינום
אם לעלות בלהבות, לפחות לעשות את זה נכון
אז קניתי מכונית בהלוואת בלון
עם עשן מהאגזוז ועשן מהחלון
הפתוח אל הרוח, לא חזרתי לעשן
אני עולה על כביש החוף לכיוון שדות ים
הם חיים שם טוב, אני רוצה מזה גם
אין לי מה להתלונן, אך יש מקום לשדרוגים מדי פעם
תרשמי אותי למסיבה בגיהינום
אם לעלות בלהבות, לפחות לעשות את זה נכון
אני הודפת מחשבות עגומות על הקץ
אבל אקולוגי, פתיל חייו של עץ
רקיע מפוחם אחרי ליל פורענות ועשן
העיר שפעם אהבתי הפכה למטרד
נראה שכל המילניאלים עשו נגדי יד אחת
אבל זה לא חשוב, הרי עוד רגע תם זמנם גם
אז תרשמי גם אותם למסיבה בגיהינום
אם לעלות בלהבות, לפחות לעשות את זה יחד
מתחשק לי לשלם הרבה על אוכל עממי
אני עולה לעיר הקודש, לחוויה מקומית
בעיר העתיקה אני קונה צעיף ונבלעת בתוכו
אני נרשמת לסיור בסמטאות של מחנה יהודה
אני נושמת חומר גלם, אני נוגעת במקלובה
תראי כמה יפה, הופכים אותה והיא שלמה
אוכלים לא רע במסיבה בגיהינום
כשעולים בלהבות חשוב מאוד להקפיד לחיות נכון
אני ספוגה בהגיגים של משפיעים מזן חדש
אני בזה לכולם אבל סותמת את האף
הטמטום האנושי נפלא מבינתי המוגבלת ממילא
מדי פעם יש לי חשק להגיד איזו מילה
אבל זה שדה מוקשים בחוץ, זו אפשרות מבהילה
להפריח לרוח משפט שלא יבוא טוב
לא עשו אותי אתמול, אני לא אבלע את הפיתיון
אני אבלום את פי בסטייל כי רק ככה עושים את זה נכון
בפאתי פונדק אלביס עצרתי לסיגריה
יש כאן משהו משונה שהוא אפילו לא נוסטלגיה
הזמן קפא ואז הפשיר ואין להקפיאו מחדש
כשהייתי ילדה רכבנו כאן על סוסים
בלי מדריך ובלי מפה, יצאנו אל הבוסתנים
רק אמא שלי ואני - קטפנו תאנים
אבל זה היה כל כך מזמן, אולי זה באג בזיכרון
וכך או כך, נשרפו הבוסתנים בקיץ האחרון
חברים שלי נוסעים לעשות אייוואסקה
אני בסיאט איביזה מקשיבה לנברסקה
עם סיגריה וחלון פתוח, לא חזרתי לעשן