הנה אנחנו הולכים ומתרחקים יושבים בקפה הקבוע ושותקים משקים בכוחות אחרונים שיחה נבולה מבטים מצטלבים רק לרגע, בתנועה בהולה פעם היינו אתה ואני שני זאבים אבודים היינו הולכים ברחובות ושרים: "אל תעזבי את תל אביב" ספרי איך הולך עם הילד, האימהות עושה לך טוב נדמה שנגמלת מן הצורך לפרוע איזה חוב זוכר את השנה בגאולה, הדירה מעל הבר נשארנו ערים כל הלילה, הזמן היה נהר פעם היינו אתה ואני שני זאבים אבודים היינו הולכים ברחובות ושרים: "אל תעזבי את תל אביב" הנה אנחנו רצים, סוסים עייפים מנסים להדביק איזה קצב מנסים וקורסים רציתי מזמן להגיד, אבל לא מצאתי מילים אולי נפגש בקרוב בגינה עם הילדים פעם היינו אתה ואני שני זאבים אבודים היינו הולכים ברחובות ושרים אל תעזבי תישארי בתל אביב