איך נפלה עלי פתאום עיר ובהלות קומות על גב קומות, וזכרונות חולפים בי כמו מעליות ריקות, כי נפלה עלי פתאום עיר ובהלות ואני אומר, חלון אינו אלא רצון אחר, פתוח ואני מקשיב לרוח מתגוששת בתריסים ולצמרמורת העצים הנעוצים כמו חצים בבשר האדמה איך נפלה עלי פתאום עיר ובהלות קומות על גב קומות, וזכרונות חולפים בי כמו מעליות ריקות, כי נפלה עלי פתאום עיר ובהלות ואני אומר, חלון אינו אלא רצון אחר, פתוח ואני יודע, כי בדממה אני כותב ובדממה נמחק אבל מוכרח אדם להשאיר אחריו סימני מאבק (מול מעליות ריקות) (כי נפלה עלי פתאום) (עיר ובהלות) (מול מעליות ריקות) (כי נפלה עלי פתאום) (מול מעליות ריקות) (כי נפלה עלי פתאום) (עיר ובהלות) (מול מעליות ריקות) (כי נפלה עלי פתאום) (עיר ובהלות)