סתיו ברחובות עובר רוח ערב מפזר שלכת ילדים באור שקיעה מפרקים בחוף טירה הקיץ תם ובין כל מראות התום שם באופק הכתום סופה רועמת משהו אפל וקר מתלקח ונשבר כבר מאוחר אין עוד יום אין עוד דקה זה מה שאת אומרת אין עוד יום אין עוד דקה תמיד ידעת שכבר אין מקום לאהבה ואת לא מוותרת על כל יום ועל כל דקה עננים של מלחמה מתקרבים בקול אימה ורעם ציפורים עפות מהר מחפשות מקום אחר להסתתר ורק ענן אחד לבן מבקש למצוא סימן לקשת ואני חושב עכשיו שאפשר וזה הסתיו האחרון אין עוד יום אין עוד דקה ואין סימן לקשת אין עוד יום אין עוד דקה תמיד ידעת שכבר אין מקום לאהבה ואת לא מוותרת על כל יום ועל כל דקה אין עוד יום אין עוד דקה