למה אתה לא מתקשר,
למה אתה לא מדבר, תגיד אתה נראה טוב?
למה אתה לא מתקשר,
אולי תספר לי יותר ממילה, טוב?
שלדים שקבורים בחצר,
למרות שיש חדר אחד בדירה הזו
עזבי אותך אמא, זה לא יעשה לי או לך טוב
כי זה כאפות על כאפות, יותר מדי "מה זאת אומרת" יוצא מהפה שלי
התיכון לא הכין אותי לחיים כאלה,
וואלק אפילו לא חצי
יותר מדי זמן שהזמן כבר לוחץ לי
יותר משקל על הכתפיים מוחץ אותי
חיים כמו גלגל, עד שאתה מקבל תנופה,
איזה זין גורם לך ללחוץ על הברקסים
נמאס לי לחיות ת'חיים שלי על טקסטים
נמאס לי ממשוגעות שגורמות לי לרצות לחזור אל האקסית
נמאס לי לרדוף אחרי כל מה שאין לי
בא לי לתפוס איזה מטוס להוואי
בא לי לראות את החוף מהמרפסת וחול
ושמיים כחולים מעליי
אבל אני קר והחושך שעושה לי מר עוד שניה ונגמר
המחר כבר מגיע ואני עוד שר,
מה נשאר לי עוד חוץ ממילים?
יש לי רק עט ונייר, בלאגן בשולחן, כוס חצי מלאה בסרטים
חלומות במגירה ומליון שרטוטים
דירת חדר שכורה במרכז
ואין לי זמן
ואין לי זמן
ואין לי זמן
ואין לי זמן
אוקיי
למה אתה לא מתקשר, למה אתה לא מדבר,
תגיד אתה נראה טוב?
למה אתה לא מתקשר,
אולי תספר לי יותר ממילה, טוב?
שלדים שקבורים בחצר,
למרות שיש חדר אחד בדירה הזו
נשבע לך אמא שזה לא יעשה לי או לך טוב
כי ככל שהזמן עובר אתה מבין שהשיט לא תמיד עובד
אנשים משתנים אם לא תשאר
כבר איבדתי בדרך חבר וחמש ויותר,
אני כבר לא סופר
כבר שנים מדענים מנסים, מי אני שאטיל ספק?
זמן זה הדבר היחידי שמה שלא תעשה אף פעם לא חוזר
ונמאס לי לרדוף אחריו
מסתכל על עצמי במראה, לא מבדיל כבר בין טוב לרע
ותוהה אם זה שלא אכפת לי זה לא נורא
החיים משנים אותך בצורה שאתה לא מבין עד שמישהו יקבור אותך
ואתה שם עומד ובוהה מפחד משינוי ותוהה איך לשבור אותה
אבל מה שהיה היה, לא חייב שיחזור
מנסה לטעום מכל הבא ליד
איך פתאום זה שהעולם גדול נהפך לאיזושהי בעיה
ונחזור למילים לאולפן
נחזור לאיזור תל אביב רמת גן
ואני עוד פה אבל הראש שלי שם, לא יודע מתי
ואין לי זמן
ואין לי זמן
ואין לי זמן
ואין לי זמן
ורק שתדעי, מאה שורות נמחקות לפני שיש לי שיר
זורק את השיט, כותב איזה עשר בתים לפני שמסיים ת'שלישי
ואני ממשיך, עשר שעות באולפן שהופכות לשלושים
עשר שעות במשמרת ביום אחד וואלה כי מישהו חייב להאכיל ת'מאשין
פה לא אמריקה, אין לי שום אמרגן או חוזה או מנהל אישי
הבוס של עצמי, מגיל 18 קובע לבד מה חכם מה טיפשי
משלם לצלם עוד כמה אפסים, מדמיין הקליפ וכותב מה עושים
לוקח ת'אוטו מחפש ת'לוקיישנים כדי שנדע בכלל לאן נוסעים
ועוד טלפונים לעוד אנשים
וכמה חודשים עד שהכל מוכן
סוגר מועדון, וחדר חזרות, לא נשכח ת'אורחים,
וחייב תקליטן
לארגן את כולם, לייחצן לקהל, אולי גם נשבור שיא של כניסות
ואז בחדר אומנים לקוות שיבואו מספיק לפחות לכסות
תזיע את כל הנשמה ש'ך למייק כי הם באו לפה להקשיב רק לך
נותן פאקינג שואו, מגיע לסוף, מכבים ת'אורות,
אתה רק עם עצמך
הדרמה, האקשן, האפס והדאונס,
לדאוג שהכל ישאר בזרימה
לפעמים גם אני שואל ת'עצמי בשביל מה
אם אפילו לאמא כבר אין לי שום זמן
ואין לי זמן
ואין לי זמן
ואין לי זמן
ואין לי זמן