נראה לי שזה המקום הכי נמוך מזה שנים שאני זוכרת. אולי זה נוף האבן בחלון, אולי בגלל שקצת חשוך פה וקר. חזרתי לעשן קופסה ביום, אתה יודע איך זה עושה אותי חולה. כועסת על עצמי, על החולשה התהומית כשאתה לא בנמצא. והתנ"ך שלי זרוק על הרצפה כי אין תמונות בפנים. אתה היית מקריא לי כל פעם פרק, קצת לפני שהלכנו לישון. אבל אני בשום פנים לא מתקשרת אליך שוב. שבועיים אחרייך כבר היה לי מישהו אחר, לא עשה לי טוב. לימד אותי פוליטיקה, ניסיתי ללמד אותו את יד שמאל שלך. היו לי חלומות רעים בלילה עליך אבל הם עברו. עכשיו נשארתי רק עם אלה שביום וזה הסוג הבאמת מסוכן. והחתול שלי בוכה בלי שום סיבה, אין הוראות עם זה? אתה היית מרים אותו על הידיים, הוא מיד היה נרגע לישון. אבל אני בשום פנים לא מתקשרת אליך שוב.