פתאום נדמה ששום דבר כבר לא חשוב, אתה נפרד ממני ויוצא לדרך, ולי נותר רק לחכות עד שתשוב, זה עוד סיפור ישן על אבא ועל ילד. פתאום כולנו נשמעים אותו דבר, אתה נראה לי מאוהב לרגע. חוזר מליל אהבה ושוב נשבר, חכה שניה, אני בא אליך. "הכל פשוט, אז למה אלוהים עסוק?" לחשת לי אז תחת שמי התכלת, אני עומד מחכה לך בסבלנות, שרק תחזור אלי עדיין ילד. ולפעמים כשאתה נראה לי קצת אבוד מזכיר לך איך הפריחה פורחת איך היינו מגלים? את היפים שבצלילים? אז מופיעות לי המילים: לנצח יחד, לנצח יחד. פתאום נדמה שהעולם הזה קרקס, והפרידות גדולות עלינו. רציתי להגיד הרבה אבל עכשיו, אני מרגיש לשמור על שנינו. פתאום האבא והבן אותו דבר, מזל שהמילה האחרונה תמיד אוהבת, אני לא ניכנע לזמן וכמו כפית סוכר נמס איתך לתוך השקט הכל פשוט...