זקן משקיף אל עברו סופר את תמרוריו אחד אחד לפי התור בטרם יום ערב. נזכר כיצד סלל דרכו בארץ אבנים היכן בנה לו בית, מתי הוליד בנים. זקן משקיף אל עברו ובלבו אורה, חיים שלמים וארוכים צופים בו חזרה. כי לשקיעה כמו לזריחה יש צבע ארגמן, ואין אילן בלי שרשים ופרי ללא ניצן. ואין סופים בלי התחלה, והתחלות בלי סוף, והנופים הם האדם, והאדם הוא נוף. והנופים הם האדם, והאדם הוא נוף. צעיר משקיף אל עתידו סופר חלומותיו, אחד אחד לפי התור עד שיבוא הסתיו. לאן יוביל אותו שבילו בארץ אבנים, היכן יבנה לו בית, מתי יוליד בנים. צעיר משקיף אל עתידו, ובלבו תקווה, שבדרכו אשר יבחר יגיע עד שיבה. כי לשקיעה כמו לזריחה... צעיר משקיף אל עתידו, ובלבו תקווה, שבדרכו אשר יבחר יגיע עד שיבה. זקן משקיף אל עברו, ובלבו אורה. חיים לכל האורך צופים בו חזרה. אדם צעיר אדם זקן זה טבע העולם, שהמרחק שביניהם הולך ונעלם. כי לשקיעה כמו לזריחה...